כאשר מתכת נקה מדי בחלל הופכת להיות מחוברת לאחור, הכל נראה כמו מגעיל וקטן. אבל מאחורי החולשה הזאת יש תופעה מפתה עד שהנדסים של נאס"א צריכים להיזהר כל חייהם: צעלת קר או חיבור קרה שמפשט את שני המתכות במתחם אחד לשני - רק לנגוע בקלות בלי לעבור חום אפילו על פי דלקת אחת.

מעולם לא ראינו תמונה כזו בעולם, כי על פני כל סוג של מתכות יש שכבת חמצן מסויימת. לפעמים יש גוון רטב או שומן מאוויר מופשט יותר. חלק מהכוחות האלה הם בלתי ראויים בעיניים אך פועלים כמו קיר מחסום בין שני מטלים כאשר אטומים של שתי הצדדים פוגעים במעטל אחר באווירה רגילה ולכן אין סיכוי שהם יגעו באמת אחד בשני.

אבל בחלל הכללים משתנים לחלוטין, כי שם הוא אובדן האוויר האמיתי - אין אוויר, לא חמצן, לא לחות, אלבק או כל דבר מלוכלך בכלל. אז העור המתכתי נקי ברמה אטומית; וכאשר אותם מתכות כמו פלדה וברזל או אלומיניום ואלומניום נפגשים במצב הזה מה שקורה זה... האטומים שלו אינם יודעים שהם חלקים אחד מאחד.

אטומים שהשטח נוגע להם יחזיקו ידיים באופן מיידי באמצעות קשר מתכתי, וביצוע התזנקות כללית אחת ברמה האטומית.הפעה הזאת נקראת "תחברות קיר" משום שהיא לא משתמשת בשום חום, ובניגוד לתחובות המתכות המשותפות, היא צריכה אש או פלסמא.

התוצאה היא ששני המתכות מתעקשות יחדיו עד כדי כך שהפירוק נדרש בכוח רב, שנקרא "כמו לשים שני פלדה קרובים", ואז הם הופכים מיד לחתיכה אחת.

זה הפך לבעיה גדולה עבור תחום החלל, כי כלים או חלקים של כלי חללית עלולים להתחבר באופן בלתי מכוון אם עיצוב לא מסודר - למשל, פוטולוג, גלישה או חתיכות מופנות - עשוי להיות קפדני עד שלא ניתן להזיז אותם. מהנדסים של נאס"א ו-ESA (ארגון האווירה האירופי) צריכים לעצב את המטוסים בצורה מיוחדת, לפוצץ מתכת עם חומרים מיוחדים או להשתמש בחומרים שונים כדי למנוע התנגשות בין המתכות הדומות.

לפעמים אפילו להזיז את החלקים במעבדה האווירית על פני כדור הארץ צריך להיות זהיר, כי בקרה מתכת גרמה לתחום המבחן להתאוששות מספר פעמים.

למרות שזה נשמע חסרון, למעשה זה היה השראה של טכנולוגיות מסוימות כמו תהליך חיבור כוח בתעשיית האלקטרוניקה והקפאת סוגים מסויימים של חצי-בינוני כי הם לא מייצרים חום ולא הופכים החומרים למופנים.

במילים פשוטות, בחלל, חומר נקי מדי יפוגג עצמו ויווצר בשר אחד כאילו שכח שהוא היה אדם!

תמונה מופיעה: Grok
מיקומו:נאס"א NASA